החלטה בתיק בפ"מ 76-02-13

בפני בקשה לביטול איסור שימוש מנהלי ל 30 יום ברכב מספר 9604582  מסוג טרקטורון (להלן:" הטרקטורון") וכן בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלו על המבקש בתאריך 29.1.13 בשעה 18:35 ע"י קצין משטרה על פי סעיף 57 ב לפקודת התעבורה.

מהבקשה שלפני עולה כי החלטות קצין המשטרה באשר לפסילה המנהלית ולאיסור שימוש ברכב עוד באותו היום היתה כי הרכב נמצא במצב מסוכן תקנה 27 לתקנות התעבורה.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש הוזמן לשימוע בפני קצין משטרה בגין עבירת רשיון נהיגה שאינו מתאים לסוג הרכב אולם בשימוע קיבל המבקש הזמנה לדיון בגין עבירה של נהיגה ברכב שמסכן את הציבור וזאת לאחר שקצין המשטרה לא הצליח להוכיח את העבירה שבגינה הוזמן המבקש לשימוע וקרע את המסמכים שרשם קודם .

עוד טוען ב"כ המבקש כי אין ראיות לכאורה כנגד המבקש בגין ביצוע העבירה ולכן יש להשיב למבקש רשיונו ולבטל את הפסילה, זאת ועוד מבקש ב"כ המבקש להחזיר למבקש את רכבו מאחר והינו משמש על מנת לצאת לשטח בעבודה בעפר. ב"כ הנאשם אף טוען כי ייתכן וקצין המשטרה התבלבל עם תיק אחר.

לעניין ביטול איסור שימוש ברכב

בסעיף 57(ב) לפקודת התעבורה נקבע כי על ביהמ"ש לבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח לדעת כי:

"הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

 מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בס' 57א(א)"

לא הועלתה בפני כל טענה כי הרכב נלקח מבעליו ללא ידיעתו וללא הסכמתו וגם אם לאור דבריו של בעל הרכב כפי שנרשמו ע"י קצין המשטרה בשימוע בעניין איסור מנהלי על שימוש ברכב :"אני לא נתתי לו את הרכב הוא לקח לבד, קניתי את הרכב אתמול".

גם אם אניח לטובתו של המבקש כי הרכב נלקח ללא ידיעתו ולא הסכמתו הרי שלא נטען בפני כי בעל הרכב ביצע פעולה אקטיבית על מנת למנוע את השימוש מאדם אחר כגון נעילה של הרכב לא ציין בפני היכן החזיק את הרכב ואת מפתחות הרכב  ובכך לא הראה כי עשה כל שלאל ידו על מנת למנוע את העבירה.

נראה כי המבקש אינו עומד בשני הקריטריונים שקבע המחוקק לביטול הודעת איסור השימוש בסעיף 57 ב (ב ), למרות שהנהג פעל כביכול בניגוד להנחיותיו חובת הזהירות המוגברת שקבע המחוקק חלה על כל בעלים או מחזיק ברכב, ומשלא הוכח כי המחזיק או הבעלים עשה כל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה, הרי שעליו לשאת בתוצאות.

עפ"י ס' 57ב(ג):

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

במקרה זה, המבקש הינו קטין ובעל הרכב הינו אביו של הקטין שכאמור לא נטען כי עשה פעולה כלשהיא על מנת למנוע שימוש ברכב .

טענתו הנוספת של המבקש היא, כי דין החלטת הקצין להתבטל כי המבקש הוזמן לשמוע בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון תקף לסוג הרכב ולאחר השימוע הוזמן לדיון בביה"מ באשר לעבירה על סעיף 27 א לתקנות התעבורה לפיה נהג ברכב במצב העלול לסכן עוברי דרך.

ראשית כל אציין כי בהזמנה לדיון וכתב האישום שהמבקש חתום מיוחס לו עבירה של נהיגה במצב העלול לסכן עוברי דרך,  כמו כן ,מעיון בטופס השימוע עולה כי בשימוע הן לגבי הפסילה והן לגבי ההשבתה  יוחסו למבקשה עבירה של נהיגה ברכב במצב מסוכן כך אין כל פגם בשימוע מה גם שלאור ההלכה בדבר כלל הבטלות היחסית הרי שההחלטה המנהלית של קצין המשטרה גם אם היא פגומה אינה בטלה מעיקרה ועל ביה"מ לבחון את הדברים לאחר שניתנה למבקש הזכות להשמיע טענותיו.

בהודעה על איסור שימוש ברכב כתב קצין המשטרה בתיאור מילולי לממצאי הבדיקה כי על פי בדיקת הרכב  מדובר בחוסר בלוחית רישוי, חוסר בשלט הגבלת מהירות, אין קשת התהפכות, רפידות בלם אחורי דקות(שחוקות) מערכת שליטה כחוק (בדיקה כללית).

ובכך נראה כי הרכב נמצא במצב העלול לסכן הן את רוכביו והן את משתמשי הדרך.

בנסיבות אלה, הרי שקיימות ראיות לכאורה לאי תקינותו ולאי בטיחותו של הרכב ועל כן לא מצאתי מקום להיענות לבקשה לבטול איסור השימוש ברכב והריני לדחות בקשתו